דן זהבי

בלופרינט

אפגרמות גרפיות משעשעות ונועזות לאלים וגיבורים הגיעו אלינו על אגרטלים עתיקים מיוון ומאטוריה. ביניהם ניתן לראות פרודיה על מיתוס 'השיפוט של פריז', וקריקטורות חסרות כבוד על הרקולס, אניאס וזאוס עצמו. ביטוים גרוטסקיים היו קיימים גם ברומא העתיקה. לא חסרו לה סיפורים. קיסרים כמו קליגולה, נירון או קרקלה עם החטאים הנוראיים שלהם העניקו לקריקטוריסטים תחום פעילות רחב. רישומים סאטיריים יצאו מתחת לעיפרון של מאסטרים מצטיינים כמו ליאונרדו דה וינצ'י ומיכלאנג'לו, טיציאן, הולביין הצעיר, דירר. האמנים הבולטים ביותר בכל הזמנים לא הזניחו את המקוריות, החדות והאפקט הקומי של הגרוטסקה. לכן, בכל עת ותחת כל המשטרים, תחת קיסרים ואפיפיורים, תחת מלכים ונשיאים, תחת דיקטטורות ודמוקרטיות, גרוטסקה באמנות שמרה על תכונותיה הכפולות: היא גרמה לכמה אנשים לצחוק ולשמח, אחרים היא הרגיזה. היא שמרה על שני התגלמויות - סאטירי והומוריסטי.  יש לזכור שלעתים נדרש אומץ רב מהאמנים כאשר נגעו ב"חזקים" ו"קדושים" ביצירותיהם, וכן תושייה שנונה ובלתי נדלית במאבק בצנזורה. גרוטסקה באמנות, זוהי שיטה מבריקה לשימוש במה שמכונה השפה האזופית - אלגוריה מוצפנת, אך מובנת. הטכניקה הזו, המעוררת את כעסם של המתנגדים ובו זמנית מעניקה לסרקזם סטטוס מיוחד כמו מראה המקצינה והחריפה, אטרקטיבית ומיוחדת בעיני הצופים, הופכת אותה למצחיקה ועוקצת.
ההקדמה הזאת מציאה לצופה זווית של התבוננות על תערוכה בלופרינט של דן זהבי, שהמציא ספה ייחודית, מבוססת על קו שרטוט, מחפשת את המשמעות של סימן תרבות בזמנינו. לפעמים הופחת אותו לתמרור שטוח, לפעמים למופשט. המידות והמספרים, המופיעים בתוך היצירה, החצים וסימנים רבים באים מעולם ההנדסה. זהבי משרטט רעיון, מייצר נוסחה של ציור של לאונרדו דה וינצי 'הסעודה האחרונה', בודק את הסיטואציה מזווית פרספקטיבה נוספת, גם מלמלה, כאילו אלוהים המביים את הגורל של האנושות. העבודות אותן זהבי מציג, עוסקות בחיקוי של תוצרי תרבויות.
בעט לבנה על גיליונות נייר כחולים זהבי רושם רישומים שמחקים תוצרי שכפול, שהייתה הטכניקה המקובלת להעתקת שרטוטים של אדריכלים ומהנדסים. טכניקת השכפול הזו שנקראה blueprint הייתה שיטה היחידה עד להמצאת מכונות הזירוקס וההדפסות
 
 
 
הדיגיטאליות לפני כשישים שנה. blueprint הוא השרטוט המקורי, שנעשה בעט שחור על נייר שקוף וההעתק היה מתקבל כנגטיב לבן על נייר בצבע כחלחל.
בשרטוטים זהבי, מתכנן מחדש את הטבע, את האדם, מייצר מחדש ומפרק יצירות מפורסמות כמו: 'האדם הוויטרובי', 'הסעודה האחרונה' 'והצעקה' של מונק. זהבי לא רושם ולא מצייר, אלא מייצר.
חלק מהרישומים כוללים מידות כפי שנעשה בתכנון הנדסי/אדריכלי. חיקוי השרטוט ההנדסי יוצר גם הזרה (alienation) ושוני מרישום  חופשי. הריחוק שנוצר, כי תוצאה של פעולה מכנית (כאילו זהבי משתמש בתכנת מחשב AUTOCAD)  מאפשר לזהבי לנכס ולצטט את היצירות המופת בלי להסתכן בחילולם, להשתמש בהם כמו חומרי גלם רעיוני ואסתטי וליצור סטירה. 
 
 
ריטה כץ    אפריל 2022