"חניתה נקודת מוצא"
חניתה - נקודת מוצא תערוכה קבוצתית אוצרת- ריטה כץ הזימון הבו-זמני של 26 יוצרים לחלל אחד, בלי מחיצות ובלי מפה נתונה מראש, מבקש לפרום את הסדר האוטופי, ההומוגני, האידאלי והלא ממשי ולהציע את המרחב הטרוטופי "של הזה לצד זה, של הקרוב והרחוק, של הזה עם זה, של התפזורת"* התערוכה היא מרחב-כלאיים דינמי, המאוכלס בעבודות של יוצרים, המגיעים מרקע שונה ומדורות שונים, כאשר בפועל המכנה המשותף של כולם הוא בחירתם לגור בקיבוץ חניתה
חניתה - נקודת מוצא תערוכה קבוצתית אוצרת- ריטה כץ הזימון הבו-זמני של 26 יוצרים לחלל אחד, בלי מחיצות ובלי מפה נתונה מראש, מבקש לפרום את הסדר האוטופי, ההומוגני, האידאלי והלא ממשי ולהציע את המרחב הטרוטופי "של הזה לצד זה, של הקרוב והרחוק, של הזה עם זה, של התפזורת"* התערוכה היא מרחב-כלאיים דינמי, המאוכלס בעבודות של יוצרים, המגיעים מרקע שונה ומדורות שונים, כאשר בפועל המכנה המשותף של כולם הוא בחירתם לגור בקיבוץ חניתה
חניתה - נקודת מוצא תערוכה קבוצתית אוצרת- ריטה כץ הזימון הבו-זמני של 26 יוצרים לחלל אחד, בלי מחיצות ובלי מפה נתונה מראש, מבקש לפרום את הסדר האוטופי, ההומוגני, האידאלי והלא ממשי ולהציע את המרחב הטרוטופי "של הזה לצד זה, של הקרוב והרחוק, של הזה עם זה, של התפזורת"* התערוכה היא מרחב-כלאיים דינמי, המאוכלס בעבודות של יוצרים, המגיעים מרקע שונה ומדורות שונים, כאשר בפועל המכנה המשותף של כולם הוא בחירתם לגור בקיבוץ חניתה
חניתה - נקודת מוצא תערוכה קבוצתית אוצרת- ריטה כץ הזימון הבו-זמני של 26 יוצרים לחלל אחד, בלי מחיצות ובלי מפה נתונה מראש, מבקש לפרום את הסדר האוטופי, ההומוגני, האידאלי והלא ממשי ולהציע את המרחב הטרוטופי "של הזה לצד זה, של הקרוב והרחוק, של הזה עם זה, של התפזורת"* התערוכה היא מרחב-כלאיים דינמי, המאוכלס בעבודות של יוצרים, המגיעים מרקע שונה ומדורות שונים, כאשר בפועל המכנה המשותף של כולם הוא בחירתם לגור בקיבוץ חניתה
חניתה - נקודת מוצא תערוכה קבוצתית
אוצרת- ריטה כץ
הזימון הבו-זמני של 26 יוצרים לחלל אחד, בלי מחיצות ובלי מפה נתונה מראש, מבקש לפרום את הסדר האוטופי, ההומוגני, האידאלי והלא ממשי ולהציע את המרחב הטרוטופי "של הזה לצד זה, של הקרוב והרחוק, של הזה עם זה, של התפזורת"* התערוכה היא מרחב-כלאיים דינמי, המאוכלס בעבודות של יוצרים, המגיעים מרקע שונה ומדורות שונים, כאשר בפועל המכנה המשותף של כולם הוא בחירתם לגור בקיבוץ חניתה - כל אחד בדרכו האישית והמיוחדת. התערוכה מקבלת את צורתה מאופן ההתארגנות ההדדי של משתתפיה וממידת גמישותם להיות בדו-קיום עם קני-המידה, החומרים ושפות הייצוג השונים של שכניהם. כאן טמון אופק התקווה של התערוכה: על חורבותיה של האוטופיה ההומוגנית נבנה מקום אידאלי אלטרנטיבי, מרחב הטרוגני, שקיומו תלוי בהכרה ההדדית, בהידברות המתמשכת של דייריו. באופן פרדוקסלי, בבואה לפרק אוטופיות, התערוכה -"חניתה - נקודת מוצא" הופכת בעצמה למעין אוטופיה, לדגם-על המציב זה לצד זה במרחב אחד רשת בו-זמנית של מציאויות אפשריות, ומציע את הסובלנות ואת המשא-ומתן התמידי כעקרונות המכוננים של המקום הישראלי. אפשר לראות בכך מודל מייצג למתח הקיים, אשר בא לידי ביטוי בחברה הישראלית מיום הקמתה ובא לידי ביטוי בעוצמות גבוהות בימים אלו, בשיח בין הקולקטיב של החברה, המנסה להגדיר את עצמה, לבין האינדיבידואל, המנסה גם להיות שייך מצד אחד, אך גם להביא את עצמו לידי ביטוי באופן המקסימלי. התערוכה - "חניתה - נקודת מוצא" מראה במיקרוקוסמוס דרך נכונה לאזן ולהביא לידי ביטוי את ה"אני" בתוך הקולקטיב של החברה.
ריטה כץ אוגוסט 2018
*ציטוטו מפוקו Foucault)) מתוך לארי אברמסון, "ארימה של דברים", קטלוג התערוכה "מיני ישראל", מוזאון ישראל 2006
גלריה גבול לאמנות עכשווית
קיבוץ חניתה