דורון עובד-עבר קרוב | Near Past

אוצרת- ריטה כץ

רק עכשיו, בעידן הפוסט אינטרנט עם עליית הדיגיטליזציה וכמעט-היכחדות הטכנולוגיה המסורתית, אנו נעשים מודעים באופן מיוחד לאופיו של הצילום האנאלוגי. גישת "הינשוף של מינרווה" בהקשר להערכת הצילום האנאלוגי קידמה יצירת פרקטיקות צילום אמנותי אשר חוצבות במדיום בגלל הספציפיות שלו. ואכן, ניתן לטעון שצילום אנלוגי הפך רק לאחרונה למדיום במלוא מובן המושג כי רק כאשר אמנים סירבו לעבור לטכנולוגיות צילום דיגיטליות הוצגה השאלה מה מכיל מדיום הצילום האנאלוגי באופן מודע. תערוכה של עובד, זהו מאמץ לנסח בבהירות משהו על המשמעות של צילום אנאלוגי כמדיום אמנותי ליוצרים עכשוויים על ידי תשומת לב מיוחדת למשמעויות שלו. עבודות של עובד, עוסקות במה שנאבד. היא מצלמת את הנופים שהולכים להעלם. כפי שזוי לאונרד ניסחה : "טכנולוגיה חדישה בדרך כלל מוצגת לנו כשיפור...אבל התקדמות אינה תמיד החלפה. אנו מרוויחים משהו, אנו מוותרים על משהו אחר. אני מעוניינת להסתכל על כמה מהדברים שאנו מאבדים".   עובד משתמשת במצלמה אנלוגית  NIKON  היא מפתחת את הסרט בעצמה ומדפיסה סדרה של צילומי שחור לבן על נייר. היא מתבוננת על נופי ילדות של חניתה גבעה מזרחית בה תיבנה בהמשך ההרחבה של חניתה והנוף יעלם. "אני מרגישה, שהנוף קלו בתוכי" דורון עבד. העבודה של עובד מעריכה את הפתיחות של הכלי האנאלוגי למקריות ואת התלות של המדיום הזה בהקשר. עובד מזהה צילום אנאלוגי עם חשיפה קשובה לאלמנטים בעולם של שינוי, זמן ומקריות. הרעיון הזה של חשיפה, במשמעויותיו הצלמיות והאתיות, מתבטא בעבודתיה. בניתוח של עבודתן של עובד אני ממשיכה לפתח את הרעיון של חשיפה במשמעויותיו האתיות והצלמיות. אני טוענת כי הגישה שלה לעולם ולמדיום מסתכמת היטב במילה חשיפה (במובן exposure). בהקשר לטענה שלי, יש חשיבות לשמירה על בידול בין אפקט ההלם של ההבזק ואפקט הטראומה של צילום בחשיפה ארוכה. חשיפה ארוכה מוצגת כאן בתור מודל אלטרנטיבי לחוויית ההבזק הדפנסיבי, היא מעידה על קבלה או רגישות לכל מה שנקרה בדרכה. עוד משהו בבסיסו של הנושא הוא האנלוגיה בין טראומה המשאירה חותם משמעותי לבין מצלמה בעלת צמצם פתוח ומדיום רגיש לאור שמקליט על פילם עדויות של כל מה שמזדמן. למרות שיש כאן תיחום, אין כאן כוונה, התוצר הוא מחוץ לשליטתו של האמן, העובדה שהאמן מחזר אחר המקריות אינה אומרת שכל מה שמגיע מהפרויקט הוא מכוון. עבודתה נמצאת בתוך התחום המינימליסטי הקפדן במקביל למתח תמידי עמו. בשביל דורון עובד, המסע מטרתו לשחרר את עצמך למקריות, לשגר עצמך אל הלא נודע. התמה של דורון עובד, בהמשך לעבודותיה בהקשר של מסע לתוך געגועים לילדות, לעבר, נוגעת למקריות ואקראיות, הבחירות שלה במסגרת מדיום הצילום מבהירות זאת. הצילום הוא הטבעת אור באמולסיה, אלכימיה של מקריות וכימיה.

ריטה כץ יוני 2018