תלות הדדית, Interdependence –

מושג המתייחס למערכת גומלין בין גורמים ואלמנטים מעולמות שונים. התערוכה מביאה לידי ביטוי סימביוזה של דימויים ומבקשת לקשר בין חלקי גוף אדם לקונסטרוקציות אדריכליות.

​

נעמה כותבת על העבודות בתערוכה:

״הצילומים נוצרו במהלך תשע השנים האחרונות, שנים שבמרכזן הגירה והתבססות

בארץ ששפתה הייתה חדשה לי ונופיה זרים.

בקיץ 2010 התלוויתי כצלמת לאדריכלית אסנת תדמור, שהיתה אז מאסטרנטית לארכיטקטורה באוניברסיטת פרינסטון. תדמור עבדה על פרויקט שעסק במגדלי תקשורת מסביב לגרמניה במסגרת מלגה שקיבלה מהאוניברסיטה (Howard Crosby Butler travel Fellowship). המסע האקדמאי בעקבות המגדלים והניסיון לתפוש אותם בעדשת המצלמה היה תחילתו של מסע פרטי במהלכו עזבתי את המוכר, האהוב והמכאיב לטובת הזר, המסקרן והמפחיד. וכך, בקיץ 2011 הגעתי לברלין, עיר של שלושה וחצי מיליון אנשים. מטרופולין. כמעט ההפך הגמור מהקיבוץ בן כשש מאות הנפשות בו גדלתי.

בברלין נולד וגדל ולטר בנימין, פילוסוף ומסאי יהודי, שכתביו אהובים עלי מאוד. במיוחד תפסה אותי דמותו של המשוטט עליה הרבה לכתוב - אדם התר את העיר בה הוא חי, ובמבטו וצעדיו יוצר אותה. גם אני משוטטת. מתבוננת על העיר שהפכתי לבית בעיניים של מי שגדלה מוקפת בטבע ונוף. המצלמה מלווה אותי בשיטוטי ובעזרתה אני מפרקת את העיר ואת המבט ויוצרת עיר חדשה, פרטית. לתוך העיר הזו אני יוצקת מימד נוסף - דימויים גופניים הניצבים בינות הבניינים כהד של תחושה.

התערוכה מציבה את הגוף החי אל מול האלמנט הבנוי בכדי לשאול שאלות על זרות וזהות. האם גם הגוף הוא אלמנט ארכיטקטוני במרחב? האם מגדלים, בניינים, עמודי תאורה וקרנות רחוב יכולים לגעת בנו באופן דומה למגעו של גוף חי? המתח שבין הטבעי - בין אם זה גוף אנושי, ירח או עץ ובין המלאכותי - כל מה שהינו מעשה ידי אדם, מודגש ומוגבר כאן עד לנקודה שבה הקצוות מתחברים: המלאכותי קורם עור וגידים, הגוף מופשט מהאנושיות שלו והופך לעצם במרחב״.

גלריה גבול נמצאת בתוך מבנה תעשייתי לשעבר עם אלמנטים של בטון חשוף המדגיש את האסתטיקה של פונקציונליות  המבנה. התערוכה "תלות הדדית" מביאה לידי ביטוי את הדגשים הנכונים בחלל הגלריה, לפתע מתגלים הקורה והעמוד ערומים, ללא טיח. הוונטה החלודה שבקיר הופכת לחלק אינטגרלי מהשפה הצילומית. האסתטיקה והמינימליזם של העבודות מדגישים את הגיאומטריה הנקייה של החלל.

חלל הגלריה הופך למקום מחוץ למקום, עיר דמיונית. חלל חלום.

נעמה לנדאו וריטה כץ

אפריל 2019